עקרונות החינוך הדמוקרטי
החינוך הדמוקרטי מבוסס על עקרון זכויות אדם, שוויון הזדמנויות ושוויון זכויות בין ילדים למבוגרים. השאיפה היא ליצור מסגרת חינוכית המכבדת את זכות הבחירה וזכות הביטוי של התלמידים. החינוך הדמוקרטי רואה בכל ילד אינדיבידואל בעל צרכים, רצונות, שאיפות ואיכויות ייחודיות משלו. המטרה היא ליצור מסגרת אשר תתמוך בילד להכיר את היכולות והנטיות הייחודיות לו, וכמו כן לממש את הפוטנציאל הטמון בו. לא פעם אנו מנסים להגשים את החלומות שלנו באמצעות הילדים שלנו. הדוגלים בחינוך דמוקרטי יתמכו בילדים להכיר ולהגשים את החלומות של עצמם. החינוך הדמוקרטי מעודד הכרה בייחודיותו של האחר, סובלנות, כבוד הדדי, פתרון קונפליקטים בדרכי שלום, קידום הילד לעצמאות ואוטונומיה, חשיבה ביקורתית, רגישות לסביבה ולקיחת אחראיות ליצירת חברה צודקת ושוויונית יותר. השאיפה היא ליצור יחסי גומלין בריאים בין היחיד לקהילה ולסביבה, לקדם יצירת חברה הוגנת ובת קיימא.
בתי-ספר דמוקרטיים- מה מאפיין אותם?
כיום קיימים בארץ יותר משלושים בתי-ספר דמוקרטיים, כאשר חלקם בתי-ספר פרטיים שאינם מוכרים על-ידי משרד החינוך וחלקם קיבלו הכרה ופועלים כחלק מהחינוך הממלכתי. בית הספר הדמוקרטי הראשון בארץ נוסד בשנת 1987 בחדרה ביוזמה משותפת של הורים ומחנכים ומאז הוקמו בתי-ספר רבים נוספים: בגבעת אולגה, ערד מודיעין, שוהם, רחובות, כפר סבא, חולון, תל-אביב- יפו, הוד השרון, ירושלים, קיבוץ בית אורן,רמת הגולן ועוד. ה"מכון לחינוך דמוקרטי" פועל להכשרת בעלי תעודת הוראה אשר רוצים לעבוד בחינוך הדמוקרטי וכמו כן תומך בקבוצות המעוניינות להקים בית-ספר דמוקרטי.
עקרונות החינוך הדמוקרטי באים לידי ביטוי בבתי-הספר השונים בדרכים מגוונות, ואין בית-ספר אחד זהה לאחר. בגדול, נוכל לפגוש בבתי הספר האלה את המאפיינים הבאים:
– מבנה דמוקרטי: בדומה למדינה דמוקרטית, כך גם בבית-הספר קיימת הפרדת רשויות: רשות מבצעת; רשות מחוקקת- מכונה פרלמנט והיא מורכבת מתלמידים, צוות חינוכי והורים כאשר לכולם קול שווה וחוקי בתי-הספר מתקבלים בהצבעה דמוקרטית; רשות שופטת- וועדת משמעת, אשר גם בה משתתפים תלמידים ואליה פונים כאשר תלמיד מפר את חוקי בית-הספר. מבנה זו מאפשר לתלמידים לקחת חלק פעיל בעיצוב החיים בבית-הספר, כאשר נוצר שיתוף פעולה בגובה העיניים בין מבוגרים לילדים.
– חופש בחירה: לילד יש את החופש להחליט מה יהיה סדר היום שלו בבית-הספר. בחלק מבתי-הספר הפרלמנט מחליט מה יהיה מגוון השיעורים המוצעים לבחירה בבית-הספר, ובהמשך כל תלמיד מרכיב לעצמו מערכת שעות מתוך היצע זה. בחלק מבתי-הספר, השייכים לזרם החינוך החופשי, המורים לא מלמדים שיעורים מובנים אלא התלמיד מחליט בעצמו מה ללמוד, באיזה דרך ומתי והוא מקבל תמיכה מהצוות החינוכי בתהליך הלמידה. חופש הבחירה מאפשר לילד ללמוד בהתאם לתחומי העניין שלו
ולבטא את הייחודיות שלו.
– דרכי לימוד מעצימות: בבתי-הספר הרגילים נהוגה בעיקר שיטת לימוד פרונטלית, כאשר המורה מלמד את החומר ואילו התלמיד יחסית פסיבי, אמור לקלוט ולשנן את החומר. בחלק מבתי-הספר הדמוקרטיים משלבים שיטות לימוד שונות, המאפשרות לילד לחקור ולגלות בעצמו, לבחור פרויקט שמעניין אותו ולהתעמק בו, לפתח כלים כיצד ללמוד ועוד. כמו כן נהוגה שיטה של חונכות, כאשר כל ילד בוחר איש צוות כחונך אישי. תפקיד החונך ללוות, לייעץ ולתמוך הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי
והאישי.
– שיטות הערכה שונות: בחינוך הרגיל נהוג להשתמש בשיטת הערכה של מבחנים וציונים, דבר שגורם לתלמידים ללמוד מתוך מוטיבציה חיצונית של שכר ועונש. לעומת זאת, בתי-הספר הדמוקרטיים מעודדים למידה מתוך מוטיבציה פנימית- סקרנות ועניין של התלמיד בחומר הנלמד.
–רב גילאיות: בחלק מבתי-הספר הדמוקרטיים אין חלוקה של התלמידים לכיתות לפי גילאים. לפי גישה חינוכית זו, המפגש בין ילדים במגוון גילאים יכול לתרום להתפתחות. בנוסף, ישנה הכרה בכך שכל ילד מתפתח בקצב אישי משלו.
– שכר לימוד: בעקרון, בתי-הספר הדמוקרטיים דוגלים בשוויון הזדמנויות לילדים מכל שכבות האוכלוסייה. למרות זאת, בגלל שחלק מבתי-הספר הדמוקרטיים אינם מוכרים ע"י משרד החינוך ואינם מקבלים מימון ציבורי, הם נאלצים לגבות שכר לימוד גבוה. כך נוצר לחינוך הדמוקרטי דימוי של חינוך המיועד למעמד הבינוני-גבוה. הדבר יכול להשתנות אם משרד החינוך יסכים להכיר בבית-ספר אלו. כבר כיום קיימים בתי-ספר שפועלים בתמיכת העירייה ואינם גובים שכר לימוד, כדוגמת בית-הספר שבשכונת גבעת אולגה בחדרה. גם בית-הספר בחולון ותיכון רוגוזין בתל-אביב עובדים עם ילדים שברובם מגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. בתי-ספר נוספים, כגון בית-הספר הדמוקרטי בהוד השרון חורטים על דגלם מתן הזדמנויות שוות לילדים מכל שכבות האוכלוסייה.
פרטים על חינוך דמוקרטי ניתן לברר במייל onodemo@gmail.com
כתב: רוני כצמן
